הכרעת דין בתיק תת"ע 5397-11-11

כנגד הנאשם נרשמה ביום 10.09.10 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של עצירת רכב באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה (להלן: הדו"ח), עבירה על תקנה 71(1) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 08.01.2012 נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד עד התביעה השוטר (מתנדב) מר שרגא זלינגר, עורך הדו"ח, והוגשו הדו"ח (ת/1) וסקיצה (ת/2).

על פי גרסת המאשימה, ביום 10.09.2010 בסמוך לשעה 11:05 חנה הנאשם את רכבו פרטית שברולט מס' רישוי 34-868-72 במפרץ חנייה ברחוב בן גוריון בסמוך לבית מס' 69 בבת-ים, כאשר רכבו מהווה הפרעה לתנועה.

על פי הרשום בנסיבות המיוחדות שפורטו בדו"ח, הנאשם חנה את רכבו כאשר חלקו האחורי של הרכב בולט לכיוון מרכז הנתיב וגורם לרכבים לסטות שמאלה לנתיב הנגדי.

השוטר ציין אף כי כרז במערכת הכריזה של הניידת לנהג הרכב להגיע למקום על מנת שיזיז את רכבו והנהג לא הגיע, לפיכך נרשם הדו"ח והושם בין המגב לשמשת הרכב.

על פי גרסת הנאשם, החנה את רכבו במקום באותו יום סמוך לשעה 09:00 בבוקר. לדבריו סמך על כך כי במקום יש מפרץ חנייה שבו המדרכה מסומנת בצבעים כחול ולבן, עוד לדבריו בחן את המקום בו החנה את רכבו ולטענתו לא היווה כל הפרעה לתנועה.

עיקר המחלוקת בין הצדדים היא לפיכך, האם בלט חלקו האחורי של הרכב לכיוון נתיב הנסיעה בכביש באופן שהיווה הפרעה לתנועה ברחוב בן גוריון.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם, שמעתי את עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.         עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות העבירה, כפי שעולה מהדו"ח ומהסקיצה שרשם תוך התייחסות לכל רכיביה של העבירה, כולל מהות ההפרעה לתנועה וכל העובדות הרלוונטיות לאישום.

2.         עדותו של העד הייתה עניינית, בהירה, עקבית ואף לא נסתרה בחקירה נגדית על ידי הנאשם.

3.         גרסת הנאשם מעוררת תהיות שמא בלי משים עבר את העבירה.

הנאשם צילם 4 תמונות לטענתו מיום האירוע, ובחר להגיש אותן              לבית-המשפט. מעיון בתמונות נראה כי כולן צולמו מזווית מבט של קדמת הרכב, כאשר הנאשם בחר שלא להגיש תמונות המראות את חלקו האחורי של הרכב ביחס לכביש ברחוב בן-גוריון. עובדה זו מעוררת תהיה ומחזקת את גרסת המאשימה.

4.         זאת ועוד, לאחר שעיינתי בתמונות על פי מיטב שיפוטי, נראה מתוך התמונות עצמן שהרכב בולט במידה מסוימת לנתיב הנסיעה.

5.         הנאשם בחקירה נגדית מאשר כי רכבו היה הרכב היחיד במפרץ החניה שחנה בניצב לכיוון התנועה.

6.         הנאשם לא טרח להביא עימו את עדת ההגנה, אשתו, אשר הייתה עדה למקרה ואף צילמה לטענתו את התמונות. עובדה זו גם היא בעוכריו.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני

במסגרת פרשת התביעה, הנני קובע כאמור כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב

האישום שבנדון.